את הפוסט הראשון אקדיש ליום חופש שהיה לי לא מכבר בו ביקרנו, אני ובן זוגי שמואל, בעין הוד. בדרכנו לעין הוד חשבתי על האפשרות לצפות במצודה בעתלית, שכמובן הכניסה אליה אסורה בגלל פעילות צבאית, אבל קראתי שניתן לצפות ממנה מרחוק מחוף הים בעתלית. הגענו אל החוף, ירדנו מהאוטו וחוף שומם ונקי נגלה לפנינו. נוף. עוצר. נשימה. שאפנו את האויר הצח לריאות והתבוננו בפיסת הטבע הקסומה שגילינו. משמאל יכולנו לראות חלקים מהמצודה ההיסטורית, נוף מעניין שהייתי שמחה אילו היה ניתן לפסוע בתוך המצודה או אולי אפילו להתבונן בה מבחוץ. מחשבות של "מי החליט לחסום בפני הציבור את הפנינה ההיסטורית הזו" ומצד שני, "אולי זה טוב שהכניסה למבקרים חסומה מכיוון שככה המצודה נשמרת"... בכל מקרה, השקט של הים וגווני הכחול מרחיקים כל מחשבה מיותרת. חוף הים בעתלית לעין הוד לא ניתן להיכנס עם רכב שזה יתרון מיוחד וגם אקולוגי. חנינו את האוטו בכניסה לכפר ועלינו אל הכפר בצעידה. פסלי מתכת יפים מציצים מכל פינה, מיני צמחים ושיחים מחצרות הבתים, חתולים משוטטים בשלווה ואוירה שקטה וקסומה שררה בכפר. חתול בעין הוד רעבים, נ...